Publications by Year: 2022

Facing the growing domination of neoliberalism and new public management in welfare services, social work scholars and practitioners are engaged in efforts to resist it. Using Schram's concept of radical incrementalism, this article describes and analyzes the development of the Poverty-Aware Paradigm (PAP) in Israel in light of this resistance. The PAP is a critical framework that focuses on poverty as a central axis of the analysis of power relations between service users and social workers. Since 2015, when the Israeli welfare ministry adopted the PAP as a leading model for social work practice in the social service departments, the paradigm has had a surprisingly warm reception, and its implementation has been extended to the health and justice systems as well as to additional welfare ministry units. The article discusses these developments as examples of ‘radical incrementalism’ that is, strategies of resisting neoliberalism by collaborating with the establishment to ‘bend’ the power of the state to benefit marginalized groups. The article analyzes the contribution of specific elements of the PAP-its dialectic process of bottom-up and top-down development; its discursive contribution; its organizational framework; and its training model. Finally, the article discusses the radical nature of the PAP.

Although social service departments (SSDs) in Israel are the main institutions through which social workers provide social care to people in poverty, the dynamics between the multiple dimensions of poverty amongst service users (SUs) and the consequences of social care to these dynamics have not been systematically explored. The current study is the first study that aims to fill this gap by comparing multidimensional poverty amongst 159 SUs. The study compared two kinds of social care provided by the same SSDs: standard social care and a poverty-aware programme. Data were collected at two time points by telephone interviews and was analysed using independent samples t test, the paired-sample t test, the exact McNemar test for dichotomous variables, the Tukey test, the χ2 test and linear regression. Findings indicate that SUs who were treated in the poverty-aware programme received more assistance in a larger range of areas and a significantly positive change was found amongst them in a variety of measures. The discussion explores the importance of expanding research on the contribution of SSD’s social care in order to adapt public services to the needs of SUs and to make them a vehicle in the fight against poverty.

Arab-Palestinian families have one of the highest poverty rates in Israel. However, there is a lack of knowledge regarding this population from a social work perspective. This article presents an analysis of 64 supervision sessions held with Arab-Palestinian social workers with the aim of identifying context-specific knowledge on the barriers service users face in their daily lives. Our findings point to three types of barriers: economic, sociopolitical, and cultural/political. The article relates to the intersections of these barriers before and during the COVID-19 pandemic.

איך ניתן להבין עוני כסוגיה של אי-צדק חברתי? מה תפקידם של אנשי מקצוע ביחס לעוני ולאנשים החיים בעוני? איך תפיסות חברתיות הגמוניות של עוני משפיעות על עיצוב פרקטיקות מקצועיות? וכיצד תיראה פרקטיקה מקצועית המחויבת לצדק חברתי?

בספר תקווה רדיקלית מציעה מיכל קרומר-נבו עקרונות תאורטיים ופרקטיים מפורטים לאופן שבו החברה, והפרטים המרכיבים אותה, יכולים וצריכים להיאבק בעוני. הספר מבוסס על הפרדיגמה של עבודה סוציאלית מודעת-עוני המשלבת תאוריות ביקורתיות מהעולם החברתי עם תאוריות פסיכולוגיות התייחסותיות על נפש האדם. הפרדיגמה, שפותחה ע"י המחברת בעשרים השנים האחרונות ואף הוטמעה בשירותי הרווחה בישראל, רואה בעוני הפרה של זכויות אדם ומעמידה במרכז הפרקטיקה את הסולידריות בין אנשי המקצוע לאנשים החיים בעוני ואת התביעה המתמשכת לצדק חברתי.

בארבעה שערים – טרנספורמציה, הכרה, זכויות והתייצבות לצד – מציע הספר שילוב ייחודי של כתיבה מחקרית, נרטיבים אישיים ודוגמאות רבות מהפרקטיקה. שילוב זה מאפשר לקוראת להרהר ולערער על הנחות יסוד מקובלות המבוססות על אינדיווידואליזציה של בעיות חברתיות ועל האשמת אנשים בעוניים. הספר פונה לקהל רחב של קוראות וקוראים – חוקרים וקובעי מדיניות, עובדים סוציאליים, עורכי דין, רופאים, מורים, פעילים חברתיים –  ובעצם לכל מי שצדק חברתי קרוב לליבם, שכן ניתוח המציאות החברתית המוצע בו ודרכי הפעולה לשינוי מציאות זו רלוונטיים לכל מי שמעוניין להשתתף במאבק בעוני.